שלום להורים של אורי הי"ד

שמי שרון. לא הגעתי לשבעה אבל בכל אופן רציתי לספר לכם סיפור קטן על האור של אורי.

הכרנו לראשונה באחד המפגשים של דרך, אצל נועם בכור. אולי שנתיים אחכ עברתי ללוד ונפגשנו שוב. הוא היה בא אלינו הרבה לדירה כי היה חבר טוב של השותפה שלי.

לפני שנה ומשהו חזרתי משבת בדרום עם טרמפ שעצר לי מאוחר בלילה בצומת בן שמן. שנים שלא תפסתי טרמפים אבל לא היתה ברירה וכך יצא שעמדתי לבד בצומת קרוב לחצי שעה. עד שאורי עצר לי טרמפ. איך שמחתי שמישהו מוכר עצר לי וגם ידעתי שכמובן הוא יוריד אותי בדירה. כשעליתי לאוטו הוא סיפר לי שזיהה אותי בחטף אבל לא הספיק לעצור. אז הוא המשיך ליסוע עד לצומת הבאה , עשה פרסה, נסע לצומת בן שמן, עשה שוב פרסה רק כדי לעצור לי ולאסוף אותי. הזכרון הזה עלה לי כמה פעמים מאז, גם לפני שהוא נפל. יכול להיות שהוא בכלל שכח מזה מאז, כי לפעמים אנחנו אפילו לא יודעים מה מעשה "קטן" בשבילנו עושה למישהו אחר.

מהשמים תנוחמו.

שנזכה לגאולה בקרוב מאוד.

שרון גנץ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *