אורי משה בורנשטיין הי"ד

אורי נולד בשבת חנוכה ל' כסלו תשנ"ב (7.12.91).

שמו השני ,משה, היה לזכרו של דודו וגם סבא רבא שלו משה ניסנבאום, שנורה על ידי הנאצים כשנתפס מסתתר עם משפחתו בשואה.

אורי גדל במורשת, בן לדליה ואבי, אח בכור לנועם, אליחי,א איתי ויאיר, ובן זוג לאביגיל.

לאחר לימודיו בישיבה התיכונית בשדה יעקב, למד במכינה הקדם צבאית "מעוז" בלוד, והמשיך בישיבת ההסדר "אור וישועה" בחיפה, בה שילב לימודי קודש ושירות צבאי משמעותי כלוחם ומפקד בגדוד שמשון בחטיבת כפיר.
לאחר שירותו הצבאי, חזר ללמוד בישיבה בחיפה. עם סיום מסלול ההסדר, המשיך בלימודי תואר בהנדסת מכונות באוניברסיטת אריאל, ובשנים האחרונות עבד כמהנדס מכונות.
אורי היה חכם, שנון, אהוב על כולם ועם חוש הומור מפותח. אהבתו לטיולים הובילה אותו למקומות רבים בארץ ובעולם. באימוני הקפוארה ובריקודי הברייקדאנס שבהם הצטיין, ביטא את רוחו החיה, ושימח את החברים בחתונות.
החל מה-7 לאוקטובר, שירת כ-3 חודשים בעזה בפלוגת האבטחה של גדס"מ 294 (גדוד הסיוע המבצעי של חטיבה 460).
לאחר ראש השנה תשפ"ה, נכנס לסבב לחימה נוסף בעזה כנגביסיט חוד. אורי נפל בגבורה בח' תשרי תשפ"ה (10.10.24) בקרב בג׳באליה יחד עם שני לוחמים נוספים ששירתו עמו (צבי מרנץ ונתנאל הרשקוביץ הי״ד). בן 32 בנופלו.

יהי זכרו ברוך

אורי משה בורנשטיין הי"ד

אורי נולד בשבת חנוכה ל' כסלו תשנ"ב (7.12.91).

שמו השני ,משה, היה לזכרו של דודו וגם סבו משה ניסנבאום, שנורה על ידי הנאצים כשנתפס מסתתר עם משפחתו בשואה.

אורי גדל במורשת, בן לדליה ואבי, אח בכור לנועם, אליחי,א איתי ויאיר, ובן זוג לאביגיל.

יהי זכרו ברוך

פרויקט מצפור אורי

החלו בתכנון הפרויקט "מצפור אורי" בישוב מורשת.

המצפור ישקיף בתצפית פנורמית על עמק יזרעאל, מפרץ חיפה ויתר הגליל התחתון. ולצד הנוף, במקום יהיו פינות ישיבה, מקום התכנסות וישיבה למטיילים ומבקרים, פינת הנצחה, צמחיה ארץ ישראלית ועוד.

בנוסף, המצפור יהווה מקום מאפשר לתפילה, ללימוד ולפעילות תוכן בנושא הגבורה, גיבורי ישראל ומסירות הנפש, זאת במטרה לשמר ולהנציח את זכרו של אורי ושל שאר הנופלים במלחמת ״חרבות ברזל״. ילדים, נערים ובוגרים מרחבי הארץ יוכלו לבקר באתר, לקחת חלק בפעילויות ולשמוע את סיפורי הגבורה – עבורם, ועבור הדורות הבאים

תרומות לפרויקט מצפור אורי – מצפור הגבורה יתקבלו בברכה.

לתרומות

מכתב ליאיר מאורי

בס"ד
יאיר אח שלי היקר!
הרבה בהצלחה בשנת המכינה!
מאחל שיהיה לך טוב גם בצד החברתי,
גם בצד התורני וגם בצד ההתפתחות האישית,
ושבעצם כל הדברים יעלו ויקדמו אותך יחד.

תנצל את השנה לבירור שאלות שמעסיקות אותך,
להתעמקות בעניינים שמסקרנים אותך
ולהתחברות לאנשים (חברים ורבנים) שגורמים לך להתקדם מצד אחד
ולהרגיש בטוב מצד שני.

בנוסף, תן הזדמנות לשמוע דעות ודברים שונים, גם אם
הם לא מתיישבים ברגע הראשון. תקשה עליהם אחר כך, תברר
ותחקור ואז תגיע למסקנות. ובכל מקרה – עשה הכל בנחת
ועם חיוך 🙂

המון בהצלחה, מתרגש בשבילך, ואוהב.

אורי

נ.ב. תזכור שהטלפון שלי שמור אצלך…. מוזמן לעדכן
גם ב- UPS וגם ב- DOWNS

מכתב שכתב אורי בורנשטיין הי"ד לאחיו יאיר לקראת תחילת
לימודיו במכינה הקדם צבאית במעלה אפרים

הספדים לאורי

Ori deserves to be remembered as a true light in this world. He was devoted to his family and everyone that knew him felt he was the glue that kept his whole family together. He embodied the role of older brother, protector; he was so loving and emotionally in touch. He was mature and wise beyond his years and extremely intelligent.

As a descendant of Holocaust survivors, he was continuing to fight for our continuity as Jewish people and he did so steadfast and without hesitation. He never for a second thought of himself first – always put others before himself.

He was quite connected to his family in Canada and was also very close to our Zaidy Jack Borenstein ."

Eulogies written by Ori's cousin Danya Borenstein Koplowitz

פעם כשעוד הייתי לבדי היה לי חוק

באחד מהערבי קהילה שאורי העביר הוא הביא את הקטע הזה של יהודה גזבר:
"פעם כשעוד הייתי לבדי היה לי חוק , פעם ביום מחוץ לבית פעם בשבוע מחוץ לעיר פעם בחודש במקום אחר פעם בשנה מחוץ לארץ"…

שיחות עומק, אהבה, ורוח של חילוץ

אני זוכר ששהלכנו לטייל ביום הבחירות לרשויות המקומיות, נסענו ליער צרעה לחפש מקום לראות את השקיעה.
אורי כמובן הוציא רכב כהרגלו, והיה יום קסום ואני זוכר משם שני דברים בעיקר:..

אורי, חבר יקר.

לכתוב עליך בלשון עבר זה הפרדוקס הכי גדול שאפשר להעלות על הדעת.
האדם שהיה הכי חי, שידע לנצל כל רגע, שהיה ער לכל שינוי שחל בקרב האנשים סביבו, הקשיב בקשב רב, נתן עצות זהב, והרים את מצב הרוח…